כידוע כתר דנטלי משמש את רופאי השיניים לצורך שיקום: או על גבי שן קיימת או על גבי השתל. כתר משמש כתחליף מלאכותי לכותרת השן, אשר עוטף אותה מכל צדייה ונותן מענה של פונקציית הלעיסה והמראה הטבעי. ישנו מאמר שמפרט את סוגי הכתרים הדנטליים שרפואת שיניים מודרנית מציעה, ויש לא מעט. במאמר זה נדבר על כתר חרסינה ויתרונותיו על שאר הכתרים.
כתר חרסינה- הכל עניין של פונקציה
כתר חרסינה הינו כתר פונקציונלי שמשמש אותנו ללעיסה לעומת כתרי זירקוניה או EMAX השייכים למשפחה של כתרים אסתטיים. במקרים כשמדובר בסגמנט קדמי (שיניים קדמיות), רופא השיניים כנראה ימליץ על כתרים אסתטיים וזאת כדי לקבל מראה “טבעי” יותר. לעומת זאת כשמדובר בשיניים אחוריות, אז האופציה הטובה ביותר זהו כתר חרסינה הן מבחינת החוזק שלו והן מבחינת מחירו הזול יותר מכתר אסתטי.
כתר חרסינה או בשמו המקצועי PFM (חרסינה מאוחה על מתכת) עשוי משתי שכבות: חרסינה בחלקו החיצוני ושלד מתכתי בחלקו הפנימי. כאמור השלד בנוי ממתכת, יותר נכון מסגסוגת של מתכות, אשר ניתן לבחור ולהכין את השלד מסגסוגות מתכת שונות כגון: מתכת לא אצילה, חצי אצילה או מתכת אצילה (פלטינה, זהב וכד’). מכאן נובע הפער בין המחירים השונים בכתרי חרסינה. כתרי PFM עמידים בפני לחץ ולעיסת מזון ומחזיקים מעמד למשך שנים רבות במושגים של שחיקה.
יתרונות וחסרונות של כתר חרסינה
כאמור כתרים דנטליים מתחלקים לשתי קטגוריות: פונקציונליים ואסתטיים. להלן מספר היתרונות וחסרונות של כתר חרסינה השייך לקטגוריה של כתרים פונקציונליים.
יתרונות
- עמיד בפני שחיקה לאורך שנים
- זול יותר מכתר אסתטי (לדוגמה זירקוניה)
- ניתן לבחור באיזה סגסוגת מתכתית ניתן להשתמש (לא אצילה או אצילה)
חסרונות
- הצבע המתכתי של חלקו הפנימי של הכתר לפעמים נחשף לעין
- כתרים אלה לא מתאימים לאנשים הסובלים מאלרגיה למתכות
הליך השיקום על גבי שתלים: כתר אקרילי או כתר חרסינה?
כל מטופל שעובר השתלת שיניים יודע שהליך זה מתחלק לשני שלבים עיקריים: השתלה (החדרת השתל) ושיקום (הרכבת הכתר על גבי השתל). בטח כבר שמעתם את המושג “העמסה מיידית” מפיו של רופא שיניים, אז מה זה אומר ובאלה מקרים עושים זאת? האם ניתן לעבור הליך השתלה והרכבת כתר חרסינה ביום/ מפגש אחד?
כאמור, שתל לאחר החדרתו מצריך זמן קליטה של כמה חודשים. יש לזה לא מעט סיבות, העיקריות שבהן:
– אזור ההשתלה עבר טראומה (שמדמה שבר) והוא צריך להחלים.
– עצם הלסת צריכה “לחבוק” את השתל כדי שהוא יהיה יצוק ויהפוך לחלק בלתי נפרד ממנה. ההליך הביולוגי הזה לוקח זמן, ומשך הזמן תלוי בכמה גורמים כגון: מצב בריאותי של המטופל, סוג השתל ועוד, אך עדיין ישנה המתנה של כמה חודשים.
בזמן הזה השתל צריך את “המנוחה שלו” ושלא יפריעו, יזיזו או יפעילו עליו לחץ יתר וזאת כדי להבטיח הצלחת קליטתו בלסת. אז מה עושים במקרה של מטופל שמחוסר שיניים? או מה עושים כאשר חסרה שן קדמית? הרי לא משאירים את המטופל ללא שיניים כמה חודשים עד שהשתלים ייקלטו. ישנם מקרים שרופא השיניים יבצע שיקום מיידי על גבי השתלים, יחד עם זאת זהו שיקום זמני ולא שיקום קבוע, וזה נקרא העמסה מיידית. שיקום זה (כתרים זמניים) עשוי מחומר פלסטי (לרוב אקרילי) והוא נותן בעיקר מענה אסתטי, כדי שמטופל לא יסתובב מחוסר שיניים לאורך תקופת קליטת השתלים. כאמור, הפעלת לחץ על השתל מורידה משמעותית את אחוז הצלחת הקליטה שלו ולכן לא ניתן לשקם מייד עם כתר חרסינה, אלה על ידי כתר אקרילי וזאת בגלל משקלו של הכתר. יתרה מכך, ברוב המקרים העמסה מיידית תהיה כשמדובר בלסת שלמה וזאת כדי שפיזור הפעלת הלחץ והכוחות על השתלים יהיה שווה בין כולם. לאחר שהשתל נקלט, רופא השיניים יבצע שיקום קבוע, כלומר יחליף את הכתר/ים זמני בכתר חרסינה ובכך יסיים את הטיפול.
מכאן עולה המסקנה- לא משנה איזה שיטה (עד כמה היא “חדשה” או “מתקדמת”) ואיזה טכנולוגיה מציעים היום דרך הפרסומים השונים- לא ניתן לעבור השתלה ושיקום קבוע (דהיינו כתר חרסינה) ביום אחד.
